#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פה. היכי דמי מחוסר צידה אמר שמואל כל שאומר הבא מצודה ונצודנו. והרי לעיל אמר רב אשי שיעור אחר?	"רש""י תירץ ששניהם אותו השיעור. והתוס' (ד""ה כל שאומר) תירצו דרב אשי מיירי בבהמה וחיה ושמואל מיירי בעופות. <sup>עג</sup><span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עג.  והרשב""א כתב שמדברי הרי""ף נראה ששמואל חולק על רב אשי ופסק כשמואל, ולפי דבריו בין עוף ובין חיה הכל תלוי בהבאת מצודה. ולר""ן דעת הרי""ף כרש""י, וכן ביאר דעת הרי""ף בקרבן נתנאל אות ה'.</span>"	ביצה כד. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פו. הצד אווזין פטור ויוני שובך חייב. מאי שנא? 	לרבה בר רב הונא אמר שמואל אלו ואלו באים לכלובם לערב, אווזין מזונותם עליך הלכך כבהמה הם וחשיבי מזומן ואילו יוני שובך אין מזונותם עליך.<br>לרב מרי אווזין בכלובם אין נשמטים ממנו ואילו יוני שובך גם בשובכם נשמטים ממנו.	ביצה כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פז. מה הדין 1) ספק מוכן 2) מצא בעיו""ט את הרשתות מקולקלות ומצא שם חיה ביו""ט 3) ספק מחוץ לתחום?<br>"	"1)  <sup>עד</sup>ת""ק דמתניתין דהוא ר' יהושע אוסר בין באכילה ובין בטלטול. ר""ג מתיר - ללוי באכילה ובטלטול ולרב רק בטלטול והלכה כר' יהושע.<br>2)  <sup>עה</sup>ר""ש בן אלעזר מתיר דחשיב כודאי נצודו מבעו""י והלכה כדבריו .<br>3)  <sup>עו</sup>כתבו התוס' (ד""ה ולערב) שהר""ר שמואל מאיברא התיר .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עד.  כתב הר""ן שספק מוכן ביו""ט שני מותר מטעם ספק ספיקא וכדעת הרא""ש מלוניל ויש אוסרים .
<br>עה.  וכתב הרשב""א שלת""ק חשיב ספק מוכן ואסור. ולירושלמי אף לר""ש בן אלעזר אם אין חיות מצויות אסור, ובבבלי לא נראה כן דלא חילקו .
<br>עו.  והרשב""א כתב שזו מת' רב ושמואל בשבת קנא,א וקיי""ל כשמואל, ורש""י פירש שם ששמואל מיקל ומותר אבל הגאונים והרי""ף פירשו ששמואל מחמיר ואסור. וכתב הרשב""א שהחמירו דוקא בנכרי שאינו שרוי עמו בעיר אבל נכרי השרוי עמו בעיר ופירות הנמצאים בעיר נימא כאן נמצאו וכאן היו ועוד דספק דבריהם להקל.</span>"	ביצה כד. - כד: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פח. נכרי שהכיא דורון לישראל ביו""ט. מדוע 1) אם יש מאותו המין במחובר אסור 2) ולערב נמי אסורין בכדי שיעשו<br>3) והבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר? "	"1)רש""י פירש שחוששים שהביא מהמחובר שאסור משום מוקצה, ואפילו לרבי שמעון יש מוקצה בגרוגרות וצימוקים, ומחובר כגרוגרות וצמוקים דמי מדלא לקטן מאתמול אקצינהו מדעתיה, ולא תחלוק במחובר בין שלו בין של נכרי&nbsp;<sup>עז</sup>.<br>2)רש""י פירש כדי שלא יהנה ממלאכת יו""ט והתוס' (ד""ה ולערב) פירשו כדי שלא יאמר לנכרי ביו""ט לך ולקט לי&nbsp;<sup>עח</sup>.<br>3)רש""י פירש שמשום איסור תחומין דרבנן לא אחמור כולי האי ודיין אם אסרוהו על זה שהובאו בשבילו ועוד פירש שמחוץ לתחום אסורים גזירה שמא ישלח בשבילו והבא בשביל זה מותר לאחר דליכא למיגזר בה שאינו מכירו [ועי' מהרש""א]&nbsp;<sup>עט</sup>&nbsp;.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עז.  וביאר הר""ן דרש""י לא הסתפק בטעם שלא יהנה ממלאכת יו""ט כדי לאסור מטעם מוקצה גם פירות שתלש הנכרי לעצמו ביו""ט. ולשיטות דגוי שעשה מלאכה בשבת לישראל אחד מותר לישראל אחר צריך טעם דמוקצה כדי לאסור גם לאחר. והביא הר""ן שלרז""ה אסור דהוי מוקצה מחמת איסור ולרמב""ן כדי שלא יהנה ממלאכת יו""ט.
<br>עח.  לטעם דרש""י מותר במוצאי יו""ט ראשון בכדי שיעשו, דממ""נ אינו נהנה במלאכת יו""ט. לטעם התוס' אסור עד מוצאי יו""ט שני בכדי שיעשו, כי אם נתיר לו במוצאי יו""ט ראשון עדיין יש חשש שיאמר לגוי שיביא לו כדי שיהיה מותר לו למוצאי יו""ט ראשון. והרשב""א כתב שגם לרש""י דהטעם שלא יהנה היינו נמי דאם יהנה גזרינן שמא יאמר, כן פירש דברי הרשב""א בביאור הלכה תקט""ו ס""א ד'ה ויש מחמירין. והטעמים שאין לאסור מטעם זה אף ביו""ט שני מבוארים בשפת אמת כאן ובשולחן ערוך הרב  (ס""א בהגה""ה).
<br>עט.  כתב הר""ן שלדברי הרי""ף והרמב""ם שתחום שלש פרסאות דאורייתא או שסוברים דאע""ג שנעשתה מלאכה דאורייתא ע""י נכר י אם אין לחוש למוקצה מותר לישראל אחר או שסוברים כמו שכתב הרמב""ן דמשום דאיסור תחומים אינו שוה בכל, שמה שהוא לאחד חוץ לתחום הוא לאחר תוך התחום, הקלו בו.</span>"	ביצה כד: - כה. ותוס'		
